מאנג' אה טרואה

אז מה אתה מציע? היא שואלת

הנה אנחנו תקועים פה, הדרך נגמרה, והחזרה מזמן נחסמה.

ואיך נאכל את העוגה ונשאיר אותה שלמה? או אולי נאכל עוגות אחרות?

כל אחד וחייו הוא, כל אחד ואהבותיו הוא, נמשיך ביחד נחיה לחוד, נעשה פוזות של משפחה מאושרת בחגים סופי שבוע, ניסע לחופש עם הילדים ונתגעגע למאהבים, נתאהב, נשבר, נזרק, נאהב מחדש, נביא הביתה את האושר את העצב ונחיה ככה, לנצח?

נתחבא במלונות זולים, נסתתר בפני חברים ונמשיך לספר כמה אנחנו מאוחדים ואוהבים.

ואיך אנחנו? נהיה חברים טובים? תעמוד בזה? תקשיב לי מספרת על המאהב הנפלא שלי, תקשיב לטריקת הדלת כשהוא בא לאסוף אותי ותאחל לי בילוי נעים, תראה אותי חוזרת זורחת מדלגת בקלילות מעל היומיום ולא רואה אותך אפילו.

ואתה? תחזור מלילות של שתיה מפאב הומה תפסת לך אהבה מרוכזת של ערב אחד, היית, עשית וכעת אתה חוזר מריח מסיגריות ואישה, מזמזם בחדר השינה, שיר לכת רוסי של לפני המקלחת.

מי יהיה אחראי על המוסר, הוא עלינו או אנחנו עליו, האם הוא בחירה חופשית או הסכמה חדשה, והילדים ממי ילמדו?

את כל זה נביא למיטה הזוגית שלנו, בלילה כשנתכסה באהבות האחרות שלנו, בחוויות שלנו בנפרד?

מסופקים נחזיק ידיים מתחת לשמיכה ונברך את עצמנו על הפתיחות, השקיפות, ההבנה, ההכלה, נחייך בעונג כמה אנחנו אחרים ומיוחדים ואיך הצלנו את חיי הנישואין שלנו.