למה ללכת לטיפול זוגי כשהכול אבוד?
מניסיוני במטפלת, התשובה אינה חד משמעית ננסה לפרט אלמנטים רלבנטים.
קודם כל, כי פירוק הזוגיות איננו תוצאה פשוטה שהרי, זוגות החיים ביחד שנים רבות, חייהם שלובים אחד בשני, משפחתית, חברתית כלכלית, וחווייתית.
כדי לשחרר קשר זוגי שכזה, לעיתים זקוקים בני הזוג, לאדם נוסף חיצוני, שישפוך אור על היחסים ויעזור להם להביט במצב מזוויות אחרות.
לעתים, בני הזוג צריכים שמישהו אחר, נוסף, ילווה אותם בתהליך הפרידה, יעזור להם להבין להפנים ולהשלים, שאין מוצא, ופרידה היא הכרחית במצב שנוצר. אבל גם פרידה שכזו היא תהליך שזקוק לייעוץ נילווה.
אינני מדברת על גישור שבו הדיונים הם מעשיים יותר ועוסקים לא רק בהפרדה הפיסית, אלא בעזרה לה זקוקים שני בני הזוג בהטמעה והכלה של הפרידה, על כל חיכוכיה.
במקרים מסוימים, הפרידה היא שאיפה של רק אחד מבני הזוג וחשוב מאד לעזור לצד השני לקבל אותה לא מתוך כעס או רחמים עצמיים, אלא מתוך הבנת מציאות הקיימת שמעניקה לצדדים אפשרות להתחיל דברים חדשים.
הפרידה היא תהליך של יציאה מהזוגיות, אבל באותה נשימה, של כניסה לעולם חדש ויצירת מציאות של יחיד עצמאי לעומת זוג כושל.
המעבר הזה קל יותר ובריא, כאשר הפרידה נעשית בטוב, ומושגת מותך הבנה שהפרידה הכרחית.