עולמה של מטופלת

פרק 16

אני כותבת לך מכתב פרידה..

כן, מה שאתה הכי שונא ומעדיף תמיד לברוח, להעלם, מבלי לומר שלום. וגם אני, כל כך שונאת פרידות ודווקא בגלל זה בוחרת להרגיש איתך את הפרידה כל פעם מחדש, כדי לנצור כל רגע איתך עמוק ללב, לגוף, לזיכרונות.
כמה אירוני בשבילי להכיר מישהו שמהרגע הראשון הכל סובב סביב פרידה. דווקא לי שכל כך חרדה מהנושא הזה, מהיום שאני זוכרת את עצמי.
אני בוחרת לכתוב לך עכשיו, כי מי יודע מה יהיה מחר. אתה עוד מסוגל להתעצבן עלי או שסתם אמאס עליך ואז תעלם לי.
אז שנייה לפני שאתה נעלם, אני רוצה שתדע שאני אוהבת אותך.
והאמת היא שאני אפילו לא מבינה למה. וכמו שאתה מכיר אותי אין רגע שאני לא מנסה להבין איך זה יכול להיות שהתאהבתי במישהו שכל כך מעצבן אותי.
הרי בחיים לא הייתי מצליחה לחיות עם בן זוג שבקושי נמצא בבית. מישהו שכשהוא כועס הוא מעדיף לשתוק מאשר לדבר, לצעוק, לכאוב ביחד את המשבר. חושבת שזה ממש מעניין שאני כל הזמן עסוקה במחשבות כמה לא הייתי מסוגלת לחיות איתך ובו זמנית מדמיינת אותנו הולכים לישון ביחד כשאני מלטפת ומחבקת אותך ומרגישה מאושרת ובטוחה כשאתה שוכב לידי במיטה.
לפעמים זה מרגיש לי לא הגיוני, להבין, שבעולם האמיתי, בחיים לא היינו מסתדרים, לראות את כל החסרונות. ובתוך תוכי, בליבי, בדמיון, להרגיש רק את היתרונות ואת החיבור העמוק, הבלתי מוסבר, ולפנטז שלמרות הכל אנחנו בלתי נפרדים. נשארים ביחד.
אני שואלת את עצמי- אז את מי את אוהבת? את בכלל מכירה אותו? הוא מכיר אותך? הרי איתו את מתנהגת כמו שלא העזת להתנהג מול אף אחד. הכל מוקצן. בלי פרופורציות. נטולת אגו לחלוטין.
אז אולי לא.. אולי אנחנו לא באמת מכירים, אבל מבפנים ההרגשה היא אחרת. מבפנים אני מרגישה משהו שלא אפשרתי לעצמי בחיים להרגיש או לחוות. איזשהו חיבור עמוק שמרגש אותי כל פעם מחדש.
אבל עוד מעט, כל זה יגמר. והלוואי שהייתה לי את הדרך להסביר לך מה אני עוברת לקראת הפרידה.
האמת היא, שבכל פעם שאנחנו נפרדים, אני כואבת, שאין לי את האפשרות לראות, להרגיש ולדבר איתך מתי שאני רק רוצה. אז אני מנסה לשכנע את עצמי שאני די מתורגלת בלהתגעגע אליך. אבל אני נכשלת! המחשבה שעוד רגע זה הסוף ולא יחזור לעולם, שוברת אותי כל פעם מחדש. עד כדי כך שלפעמים אני כועסת שהכל התחיל ביננו.
אבל ברגעים כאלה, שהלב מלא בהתרגשות ממך- אני מודה לך על כל מה שאתה בשבילי. תודה שהחזרת לי פרפרים לבטן, רעידות בגוף, התרגשות שלא מאפשרת לי לישון לילות שלמים, דמעות מאושר, מגעגוע. תודה שהכרת לי את ההרגשה שאני מעניינת, מסעירה, משוגעת ויפה. הלוואי שנתתי לך קצת או חלק ממה שאתה נתת לי...
אוהבת אותך
כנראה גם בעוד 30 שנה
אני