שבועות – חגיגה של הרגע הנוכחי על האדמה

שבועות הוא החג היחיד שאין לו תאריך קבוע בלוח השנה – סופרים ארבעים ותשעה ימים מפסח וביום החמישים (הנופל כל פעם בתאריך שונה) חוגגים את חג השבועות

בהווה אין תאריך, אין זמן, יש הוויה של נוכחות בכאן ועכשיו, וכך בדיוק כמו שאין תאריך להווה, אין תאריך מסוים לחג השבועות.

"ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'... ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך..." (דברים כ"ו, ט-י)

עכשיו, ברגע הזה, ניתן האתגר לחוות את ההווה ולהכיר את הטוב שבחיים, הסמל לטוב הזה הוא פרותיה של האדמה. האדמה קשורה לחיינו ללא הפרדה- עליה אנחנו חיים, ממנה חוצבים משאבים, מיבולה אנו אוכלים וממימיה שותים.

אבל החיבור שלנו לאדמה הוא לא רק פיזי. הצ'יף האינדיאני של סיאטל כתב פעם: " כל הדברים קשורים זה בזה. מה שקורה לארץ קורה לבני הארץ". ובמילים שלי, האלוהות נמצאת בכל מקום ובכל דבר, אני מאמינה בקשרי גומלין רוחניים בין כל הדברים בטבע, כבני אדם אנו מושפעים ומשפיעים על הסביבה הרגשית, הפיזית והרוחנית בה אנו חיים.

לצד המנהגים הקבועים והמיוחדים של חג השבועות, אני מאחלת לי ולנו לקחת איזה רגע בחג הזה בו אנחנו יכולים להתנתק ממסע החיים שלנו כעל ציר של זמן, ולהיכנס כניסה עמוקה יותר לתוך ההווה, לגלות את המציאות שברגע הזה, ולהודות על מה שיש ברגע הזה וכמובן לא לשכוח להודות לאדמה שעדיין יש בה את הכוח להכיל אותנו עליה ובתוכה.