איך הורגים אהבה?

איך הורגים אהבה?
אהה זה נורא פשוט, אני אומרת, לוקחים עולם ומלואו ודוחסים לתוכה.
באים לאהבה עם מברשת שיניים ואחר כך מביאים את כל המזוודה.
בתוכה נמצאים , חוסר בטחון, שקרים קטנים , אכזבות, אהבות מתות, חששות , מאהבים ישנים, קשרים לא מספקים, חרדת נטישה.
מלבישים על האהבה את הכל, אומרים לה , תראי את צעירה אומנם, אהבה יפה וטובה אבל תמדדי את כל מה שהבאתי איתי במזוודה זה יתלבש עלייך בול ויהלום אותך.
לאט היא לובשת עליה את כל מה שהבאנו לה , הופכת מאהבה צעירה לאהבה מרירה, חשדנית , חרדתית , מתחת לבגדי העבר שהלבשנו עליה היא מנסה להרים ראש ונכשלת.
אז מה איך לבוא אליה? בלי העבר? זה אפשרי?
תשאירי את המזוודה בחוץ אני עונה , תני לה לנשום , תני לה להתפתח , תני לה הזדמנות.
היא לא משהו שהבאת איתך, היא חדשה, היא אחרת.
ואיך עושים את זה ?
לאט לאט, הכי קל לבחון כל סיטואציה לפי הכרות העבר שלנו, לקחת את ההווה ולהשוות אותו עם העבר.
אין יותר פשוט ובטוח מלחזור לדברים מוכרים , גם אם הם קשים.
מגננות , ככה קוראים לזה.
כן, בזכותן אנחנו לא נפגעים?
לא. בגללן אנחנו לא חיים.
הפחד הזה מלהיפגע ולהרגיש כאב, ממסמר אותנו , כאב הוא אחד מקשת הרגשות שלנו, אז כואב קצת , אולי גם נפגע , אז מה?
האפשרות האחרת היא לחיות חיים מתים.
אז מה את אומרת? שאהבה סופה להיגמר רע?
אני אומרת שאין לדעת, אבל מגיע לה צ'אנס נקי.